<h1>כל בו הלכ' ראש השנה סימן ס"ד</h1>
<h2>דף ו.</h2>
ומביאין לפני בעל הבית תמחוי, ובו כל מיני מגדים, לסימן טוב, ובתוכו קרכסתא. פירוש, קרא רוביא כרתי סלקא תמרי, לעשות זאת, מאי דגרסינן במסכת כריתות [ו' ע"א], אמר אביי השתא דאמרת סימנא מילתא היא, ליחזי איניש בריש שתא קרכסתא. ונהגו ליקח כל אחד בידו, ואומר, קרא, יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו, שיקראו לפניך זכיותינו, ויקרע רוע גזר דיננו. רוביא, יהי רצון מלפניך וכו' שירבו זכיותינו. כרתי, יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו, שיכרתו שונאינו וכל מבקשי רעתינו. סלקא, יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו וכו', שיסתלקו עוונותינו, ויסתלקו שונאינו וכל מבקשי רעתינו. תמרי, יהי רצון מלפניך וכו', שיתמו שונאינו עם כל חטאתינו. ושאלו לרב, למה אנו אוכלין ראש האיל בראש השנה, והריאה, כמו כן בדבש. וענה להם, ראש האיל, זכר לאותו איל שעקד אברהם אבינו, שנאמר וישא אברהם את עיניו וכו'. ולהכי אוכלין הראש, כי הוא ראש השנה. והריאה, משום שמאירה את העינים. וכן היה רגיל לעשות הר"מ [נ"ע]. ואינו נזהר לאכול שומין ואגוזים, ולא שום דבר.
